אאא

ימי בין הזמנים וחול המועד בפתח וארצנו עתידה לקבל את מלוא שאריות האוכל שנשאיר ברחבי הפארקים, הגנים וכל מקום שנמצא בו נוף שמתאים להשארת שקיות זבל באמצע שום מקום.

אבל לא רק הטבע 'סובל' מהמוני עם ישראל שפוקדים אותו, מלכלכים ומטנפים, זו גם התקופה "החמה" שבה הרחובות שלנו מתמלאים לאט לאט מכל הבא ליד: רהיטים ישנים, ערימות אשפה, פסולת, שאריות של אוכל, מגבונים וחיתולים, והרשימה עוד ארוכה.

כל זריקת מגבון לח מצטברת במערכות הביוב והשפכים, הורסת בהמשך את מערכות טיהור המים וגורמת נזק סביבתי וכלכלי רב. ללימוד נוסף ניתן להיכנס לאתר של מבט"י – מפעלי ביוב וטיהור ירושלים, כדי להבין את החשיבות של טיהור השפכים בישראל

האם הניקיונות לפסח הפכו למסע טיהור אישי בלי להתחשב בזולת? האם להיפטר מציוד ישן, זבל וחמץ - מחייב אותנו לשים אותם מחוץ לבית מבלי לדעת אם ולאן יפנו אותם? כאשר אנחנו בעצמנו אומרים לילדים שלנו להשאיר את הזבל בחוץ, בל נתפלא אם נראה אותם בימים הקרבים לל"ג בעומר מעבירים גזרי עצים וגזעים לקראת המדורה, משאירים מאחוריהם שובלים של ענפים ואשפה שנדבקה לעצים, ובל נתפלא אם כאשר הילד מסיים את שקית החטיף הוא פשוט ישליך אותה לרצפה.

הדרך לסביבה נקייה ובריאה מתחילה כבר בבית. פשוטו כמשמעו. ולצערנו, דווקא ברחובות שלנו אנחנו נתקלים בכך בצורה הכי חריפה שאפשר. איני רוצה "ללכלך" על ערי ושכונות המגזר, בין כה ישנה ביקורת רבה, אבל לפעמים התחושה היא אבסורדית: איך גידול וחינוך לתורה ומצוות ומעשים טובים מדלגת על הסביבה שלנו?

נכון, הבעיה היא כללית ולאומית ולאו דווקא בקרב אנשי הציבור שלנו. אבל דווקא מאנשי תורה, בחורי ישיבות ומשפחות צנועות, היינו מצפים להתנהגות של סדר ומופת ולהוות דוגמא לכלל הציבור.

התחילו עם משימה פשוטה: למשל, מפסיקים לזרוק מגבונים לחים לאסלה

כאשר הגמרא מספרת על חיבת הארץ אצל חכמינו, היא מביאה לדוגמא את רבי חנינא שהיה "מתקן מתקליה" (כתובות קי"ב ע"א), ופירש רש"י: "משווה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהייתה חביבה עליו, ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים". יש לנו דרך פשוטה לשמור על הדרכים שלנו גם בלי להסתמך על משרדי הממשלה השונים: נקפיד על זריקת הזבל לפחי האשפה, לא נשאיר ציוד ברחובות, לא נזרוק טישו ועטיפות ממתקים למדרכה, ובטח ובטח כאשר הילדים רואים זאת – כך הם "ידעו" מה לעשות עם שקית החטיף הבאה.

בסופו של דבר אין הדבר תלוי אלא בנו. במדרש קהלת נמצא מאמר מכונן ומפליא של חז"ל שהכירו לעומק את חשיבות השמירה על הסביבה: "בשעה שברא הקב"ה את האדם נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: "ראה מעשיי כמה נאין ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך".

מכון טיהור שפכים המופעל על ידי מבט''י.
מכון טיהור שפכים המופעל על ידי מבט"י.
הגדלה

איך מתחילים? כל משפחה יכולה לקחת על עצמה רעיון אחד שעליו תקפיד. הוא קל ופשוט, ועוזר לסביבה באופן מיידי. למשל, מפסיקים לזרוק מגבונים לחים לאסלה - אלא רק לפח האשפה. כל זריקת מגבון לח מצטברת במערכות הביוב והשפכים, הורסת בהמשך את מערכות טיהור המים וגורמת נזק סביבתי וכלכלי רב. מה גם, שבסופו של יום זה גם פוגם בנו, הורס את תשתיות הביוב שלנו ופוגע בתהליך טיהור השפכים שכל מטרתו להביא לסביבה נקייה ולא מזוהמת.

כדי להבין יותר לעומק על חשיבות טיהור המים בישראל, אתם מוזמנים להגיע לבקר במרכז המבקרים של מכון טיהור שפכים שורק שנמצא רק 5 דקות נסיעה מעין כרם. לתיאום הגעה וללימוד נוסף ניתן להיכנס לאתר של מבט"י – מפעלי ביוב וטיהור ירושלים, כדי להבין את החשיבות של טיהור השפכים בישראל בכלל ובירושלים בפרט, ואיך בעיר עם אוכלוסייה ענקית כמו ירושלים ניתן וצריך לשמור על הסביבה.