מחאה נגד מצעד התועבה, ארכיון
מחאה נגד מצעד התועבה, ארכיון (צילום: פלאש 90)

ישנם תופעות באנושות שכאשר נחשפים אליהם הם חריגים ומוזרים וככל שחולף הזמן ומתרגלים אליהם המוזרות נעלמת וכוח ההרגל ועצם המציאות ליד אותו חריגה גורם לזה להפך לנורמה.

היישוב החרדי רכסים שבצפון הארץ, ידוע בהנהגתו על ידי גדולי עולם כבר עשרות שנים, אחד מהם הוא המשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל שתושבי רכסים עדיין חשים את היתמות ממנו, שמעתי סיפור מכלי ראשון בוגר ישיבת כנסת חזקיהו לפני שנים רבות  באחת השבתות עם הוא צעד עם המשגיח ברחובות היישוב, לפתע חלפה מכונית תוך חילול שבת, אורח שנזדמן באותה שבת לישיבה זעק מנעימת ליבו "שבת" , המשגיח העיר לו שברכסים לא צועקים "שבת", השיב היהודי בפליאה הרי מחללים פה שבת, ענה לו המשגיח: הצעקה לא עוזרת אבל בשביל שאתה לא תתקרר מכבוד השבת, תגיד לעצמך בשקט: שבת!

לא לצעוק אבל לא להתקרר, כדי לא להתרגל חלילה! זו הייתה הנהגתו של איש המוסר "לעבדך בלבב שלם"!

בשיחה שקיימתי השבוע עם בני נוער שמעתי בתוך הדברים קורטוב של הבנה לאחד מחילולי היהדות הקשים ביותר ואולי הגרוע ביותר, כשבעדינות הערתי על זה התגובה הייתה מסר שיש בי אינפנטיליות ופרימיטיביות כאשר אינני מגלה הבנה כלפי אותם אנשים ויש לזה גם שם מודרני לאדם שלא מקבל בהבנה תאוות של קבוצות שכאלו.

נכון שאנו בתקופה שהציבור (לפחות רובו) הבין שחייבים לשנות כמה תובנות ומוסכמות על מנת לקרב עוד ועוד בני נוער לאבינו שבשמים הבנו שהמוסכמות יכולות להיות רחבות יותר ממה שחשבנו, וכאשר הגבול נמתח הוא חייב לעשות בזהירות וחששות, אבל חייב להתבצע.

אך אין בכל הנ"ל בכדי לפגוע בקוצו של יוד בקדושת התורה ובקדושת ישראל, אין בשינוי תפיסה זו פתח בכדי להכיל עוברי עבירה ופוגעים בקדושת ישראל, קווי היסוד של עם ישראל חייבים להישמר בכל מצב ללא פשרות אם תהליך כלשהו גורם בסוף לירידה או פגיעה התהליך שגוי מעיקרו.  

 כאשר בלעם הרשע עומד לקלל את ישראל ומנסה ומנסה ולא מצליח הוא מגיע לתובנות מעניינות בהם הוא מפצח את הדנ"א של העם היהודי, אחת מאותם תובנות מעניינות ע"פ הרש"ר הירש זה הפסוק: " יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ " בלעם עמד במילים הללו על הסוד המוסרי של העם היהודי, חיי האישות של האדם הם אינם חופשיים הניתנים לגסות וחושניות, האדם היהודי קנוי לה' וקדוש לה', ולכן הם מקודשים ומחוסנים מכל תאוותנות, וכל מעשיהם ייעשו רק על פי ציווי ה' גם במקום הכי אישי ואינטימי, "כח הנצחון של ישראל תלוי דוקא בצד המוסרי הזה של חיי המשפחה וחיי המין הפרטיים""כל נצר יהודי טהור הוא תולדה של החושניות המשועבדת לתורת ה'! נצחון ישראל הוא נצחון תורת המוסר האלוקית והתפשטות מלכות ישראל היא התרוממות כסא ה' בארץ"

אין מקום לשום הכלה של בני אדם שפוגעים בצד המוסרי של חיי המשפחה! אין בנושא הזה בחירה חופשית, אין במקום הזה תחום הפרט, זוהי מחויבות כלל עמית של כל יהודי שאכפת לו מקדושת העם ומהתרוממות כסא ה' בארץ, הבנה והכלה של אנשים שכאלו זה פגיעה ישירה במהות העם היהודי, לא לחינם מסרו את נפשם מיליונים במהלך הדורות על קדושת העם וקדושת ה', כי הם ידעו שזהו סוד העם היהודי בקדושתו ובמוסריותו, ואת התובנה הזו הבין בלעם הרשע!

אך ישנה תובנה נוספת בסוף הפרשה, והאמת שיתכן שזוהי אותה תובנה, בתובנה  זו הביא בלעם קבלה לבלק על דבריו הקודמים, קבלה על סך של כ"ד אלף יהודים שנהרגו במגיפה שהתרחשה בעקבות שחטאו עם בנות מואב, בלעם הבין שעל ידי החטא הזה הוא יגרום למה שבלק בעצם ביקש ממנו... בעל פעור! החטא המוזר של בעל פעור כפי המבואר ברש"י מסביר לנו היטב למה ועד כמה קדושת הבית היהודי בצורתו המקורית היא לא בונוס  אלא תנאי הכרחי לקיום העם המוסרי! ולכך אין הכלה ואין הבנה למי שבוחר לבלבל את היוצרות בעבור תאוותו.

יהיו שיטענו ויגידו שאלו הם דברים אנטי מודרניים בעידן שיש מקום לכולם: חיה ותן לחיות, ופה המקום לסגור את הנושא עם הסיפור שפתחנו על המשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל, גם אם לא צריך לצעוק לרבים וברבים צריך לצעוק לעצמנו באוזן: אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכָל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם: וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֹנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ: וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם: אין מקום להכלה אין מקום להבנה, יש מקום לחזרה בתשובה כמו כל חטא אחר לפי כללי התשובה!

 

הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי חיספין