אאא

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ ביום תשעה באב, בעת חורבן בית המקדש הראשון - ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים.

מנהלי החפירה המתנהלת בימים אלה בחניון גבעתי בעיר דוד, גילו מבנה ציבורי מפואר ובו רצפת טיח איכותית: "תארכנו את חורבן המבנה לשנת 586 לפנה"ס, חורבן ירושלים בידי הבבלים, על סמך כלי חרס האופייניים לסוף תקופת בית ראשון, שנמצאו על גבי הרצפה כשהם מנופצים".

"מלבד כלי החרס השבורים, התגלו גם סימני שריפה ואפר רב. הממצאים האלו מזכירים את הכתוב בספר מלכים: "וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש" (מלכים ב', כה, פסוק ט')", מסבירים ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניבריסטת תל אביב.

לאחר מכן, אסף הדוקטורנט יואב וקנין מאוניברסיטת תל אביב, את שברי הרצפה שהיו מפוזרים במנחים שונים באתר, ומדד את השדה המגנטי שהוקלט בהם, במעבדה הפליאומגנטית שבמכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית בירושלים: "גם בלי מדידת השדה המגנטי ניתן היה לשער שהמבנה המפואר הזה נחרב בחורבן בית ראשון, אבל המדידות המגנטיות הוכיחו שהמבנה נשרף בטמפרטורה של יותר מ-500 מעלות צלזיוס, כנראה בצורה מכוונת, ושרצפת הקומה השנייה של המבנה, שנשענה על קורות עץ מסיביות, קרסה בזמן השריפה".

"לשיטה הארכיאומגנטית יש גם השלכות לגבי המשך המחקר. אם מחר נמצא שכבת חורבן עם קרמיקה דומה באתר חורבן אחר, נוכל להשוות את השדה המגנטי המוקלט בה וכך לעזור לקבוע אם גם היא נחרבה על ידי הבבלים. צריך להבין, שכדי לשחזר את השדה המגנטי צריך מקורות מידע מנקודות היסטוריות מעוגנות היטב. לעתים נדירות מאוד יש בידינו אירוע היסטורי מלפני אלפי שנים שאנו יודעים לתארך אותו ברמת השנה, החודש ואפילו היום כמו חורבן בית ראשון. כמו במקרה זה".

ד"ר רון שער מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית הוסיף: "מדידת מידע מגנטי מרצפה שנשרפה לפני אלפי שנים אינה דבר טריוויאלי. יש לאפיין את החלקיקים המגנטיים, להבין כיצד המידע המגנטי מקודד בחומר ולפתח שיטות מדידה שמאפשרות לנו לקרוא את המידע הזה. הטבע לא עושה לנו חיים קלים. לכן חלק משמעותי מהעבודה האנליטית שאנו עושים במעבדה הפליאומגנטית הוא לחקור לעומק את התכונות המגנטיות של החומר הארכיאולוגי. למרבה המזל, במחקר הזה יואב הצליח לפצח את הקידוד המגנטי של הטבע ולהעניק לנו מידע בעל חשיבות מכמה זוויות – היסטורית, ארכיאולוגית וגיאומגנטית".

וקנין סיכם: "כדי לשחזר את השדה המגנטי צריך מקורות מידע מנקודות היסטוריות מעוגנות היטב. לעתים נדירות מאוד יש בידינו אירוע היסטורי מלפני אלפי שנים, שאנו יודעים לתארך אותו ברמת השנה, החודש ואפילו היום כמו חורבן בית ראשון. 

חורבן בית ראשון מגובה בשלל ממצאים ארכיאולוגיים מארץ ישראל בכלל ומירושלים בפרט, כמו קנקנים עם טביעות חותם מסוג ורדה, השייכות לממלכת יהודה, וטביעות חותם עם שמות המוזכרים במקרא".