אאא

יצחק, אברהם, אברהם, יצחק.

לא, זהו לא תחילתו של משחק דומינו.

זהו תחילתה של פרשת השבוע "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק".

והשאלה המתבקשת היא מהי פשר הכפילות הזו? הרי תורה מלשון הוראה, ובכן, מהי ההוראה הנלמדת מדגש זה שיצחק בן אברהם?

הרבי מליובאוויטש הביא על פסוק זה ארבעה פירושים שונים, אחד מן הגמרא השני מן המדרש השלישי מן החסידות והרביעי מן הזוהר, וכדרכו בקודש הרבי תופר ומחבר בין הפירושים.

בטור זה נעמוד על שלושת הפירושים הראשונים.

א. הגמרא (ב"מ פז.) מציינת שכמה ליצנים ריננו על יצחק וטענו "מאבימלך נתעברה שרה" לכך עשה השם נס וצר קלסתר פני יצחק כאברהם עד שהכל העידו שיצחק הוא בן אברהם.

משמעות הסבר זה כך הוא:

בעצם, למה טוענים הליצנים "מאבימלך נתעברה שרה"? אלא טוענים הליצנים, אברהם אבינו הוא קדוש, הוא איש רוחני, אין סיכוי שהוא יכול להמשיך שפע גשמי, ילדים גשמיים, בטח לא בגיל מאה.

על זה מחדשת התורה יצחק בין אברהם אברהם הוליד את יצחק. אברהם אבינו הוא מקור ושפע לגשמיות, הרוחניות היא מעל הטבע והיא היא מקור השפע הגשמי.

גישה זו - שעם ישראל נוצר מעל הטבע - מתבטאת גם בפירוש השני על הפסוק:

ב. בדרך כלל יש ירידת הדורות והדור הצעיר הפחות בערכו מתגאה ומשתבח בדור הזקן. כאן מפרשים חז"ל שהתרחש הפך הטבע: יצחק בן אברהם היינו יצחק השתבח והתגאה באביו, ואברהם הוליד את יצחק היינו שאברהם התגאה ביצחק. דהיינו שעם ישראל ניחן בכח אלוקי המשנה סדרי עולם.

ג. וזה מתכתב עם הפירוש המובא בחסידות על פסוק זה, שני הפירושים הראשונים ביארו לנו שיהודי הוא מעל הטבע, הפירוש השלישי יורה לנו דרך כיצד להגיע לדרגה זו שמעל הטבע.

ישנם טבעים שונים בבני אדם, יש אנשים קשוחים ויש אנשים מאירי פנים. טבעי הדבר שהקשוח יעבוד את ה' מפחד ומאיר הפנים יעבוד מאהבה. כך היו באופן כללי אברהם ויצחק, אברהם אוהבי ופחד יצחק.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

החידוש והענין העל טבעי הוא השילוב בין השניים וזה מלמדת אותנו התורה לגבי אברהם ויצחק, יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, גם יצחק שעבד את ה' מיראה היה דומה בתואר פניו לאברהם הלבבי, וגם אברהם הלבבי עקד את יצחק, הוא זה שהוליד את יצחק.

זה מסמל את עבודת ה' האמיתית, עבודת ה' שהיא לא באה ממקום נוח של אופי אישי אלא ממקום של עבודה בשילוב תכונות לא מולדות בעבודת ה'.

מעתה נבין העבודה המרכזית של יצחק היא חפירת בארות, גם נבין למה רצה יצחק לברך את עשו, וכי לא ידע יצחק את גודל רשעותו של עשו, והרי הוא התעוור מעשן הקטורת לעבודה זרה של נשות עשיו?

אלא יצחק בהיותו עובד ה' הוא חפר וחפר בלי להתייאש, הוא חיפש מקור מים חיים במעמקי האדמה. דהיינו גם בתוכיות לבבו של עשו, חיפש יצחק נקודה טהורה, כידוע שעשו תכונות נפשו היו כתכונות יצחק - מדת הגבורה.

לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר ז"ל, הריני כפרת משכבו.