אאא

דף ל

*דיני נקיות. *טבילה בעזרה.

א.     דיני נקיות 1. כל המיסך את רגליו במקדש טעון טבילה, והמטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים משום דמצוה לשפשף הניצוצות ואסור לצאת בהם משום הוצאת לעז על בניו. 2. אם יש לאדם צואה במקומה אסור לקרות ק''ש, ואיירי שנראית רק כשיושב ואם היא במקומה שאז נפיש זוהמיה. 3. הנמצא בסעודה ויצא להשתין נוטל ידו אחת בפנים ואם שהה נוטל שתי ידיו, וה''מ שיצא לשתות ובמי שאינו איסטניס.

ב.     אין אדם נכנס לעזרה אפילו טהור עד שיטבול, והדינים 1. הטעם לבן זומא בק''ו משנוי בגדים בכה''ג דהוי מקודש לקדש טעון טבילה ק''ו מחול לקדש וממקום שאינו ענוש כרת, ולרבי יהודה זו סרך טבילה כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש, ואיכא בינייהו להו''א אם כה''ג שלא טבל מחלל עבודה ודחי דלכו''ע אינו מחלל, ולמסקנא פליגי אם עובר בעשה. 2. לרבי יהודה מצורע א''צ טבילה וקשה דקאמר שבמקוה של לשכת המצורעים אף כל אדם טובל, ומתרצינן שצריך לטבול להו''א אם לא טבל ודחי שצריך הערב שמש, הסיח דעתו ודחי שטעון הזאת שלישי ושביעי, ולמסקנא שלא טבל על דעת ביאת מקדש או דקאמר לדבריהם של חכמים ודחוהו דדווקא מצורע טובל כיון דדייש בטומאה. 3. חציצה פוסלת אף לר''י דהטעם משום סרך טבילה דרבנן תקנו כעין דאורייתא. 4. בעי האם יכול לפטור את עצמו מן הטבילה ע''י שישחט בסכין ארוכה, ובעי לבן זומא אי גזרינן שמא ימשך ולרבנן דפליגי על ר''י כיון דאכתי עושה עבודה, ועלתה בתיקו. 5. הטבילה הראשונה של הכה''ג היתה בחול ע''ג שער המים ובצד לשכתו, ושמעינן מינה שעין עיטם גבוה מקרקע העזרה עשרים אמות של השער ושלש אמות של המקוה סה''כ כ''ג אמות דהתקרות היו משיש.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.    דיני נקיות (3)

ב.    דיני הטבילה כאשר נכנס לעזרה (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com